מיסוי למטבעות וירטואלים בישראל – רשות המיסים

על מה מדובר?

מיסוי מטבעות וירטואליים הוא נושא המעורר עניין רב בישראל ובעולם, אשר הולך וגובר עם התפתחות המסחר האלקטרוני בכלל והפופולריות של המטבעות הוירטואליים (דוגמת ביטקוין) בפרט. הגם שמסחר אלקטרוני עדיין מתבצע גם ובעיקר במטבעות ‘מסורתיים’ רשמיים, העובדה שרכישת סחורות ושירותים במדיה הדיגיטלית הפכה רווחת, האיצה את התפתחותם של המטבעות הוירטואליים אשר מאפשרים תעבורה של תשלום בן רגע, באופן אנונימי ומאובטח למדי. מובן כי יתרונות אלה עלולים גם לשאת היבטים שליליים ולשרת, למשל, פעילות של גורמים עברייניים מסוגים שונים, החל מהעלמת מסים ועד לגביית כופר. לא זו אף זו, באחרונה, המטבעות הוירטואליים פרצו את המחסום האלקטרוני והפכו לנכס בעל כוח קנייה גם בעולם הפיסי, קרי בחנויות ובנקודות פרונטליות לממכר מוצרים ושירותים. היקף התופעה מתבטא בשווי השוק הבינלאומי של המטבעות הדיגיטליים, העומד על כחצי טריליון דולר.

כאמור, תשלום במטבע וירטואלי הוא מהיר, בין היתר בזכות העובדה שלא מעורבת בו פעילות בנקאית; מטבעות דיגיטליים מכונים כלי ‘מבוזר’, כיוון שלאור אופי הטכנולוגיה העומדת בבסיסם (קריפטוגרפיה, לרוב מסוג הצפנת בלוקצ’יין, “שרשרת בלוקים”), הם לא מגובים במטה מרכזי כלשהו. לפיכך, כמעט שלא ניתן לתקוף את הטכנולוגיה הבסיסית, המשייכת את המטבע לבעליו, בפעילות סייבר (“האקינג”) כלשהי, אך בד בבד גם לא ניתן לחייב אף בנק, או גוף דומה אחר, בפיקוח ובדיווח על עסקאות ועל זהות המבצעים אותן.

אתגר חדש:

עובדות אלה הציבו את רשויות המס, ולמעשה את כל המערכת הכלכלית בישראל, זו הפיסקלית וזו המונטרית, בפני אתגר חדש ומאיים. מדובר בעולם שלם של מסחר, כמעט אלטרנטיבי לעולם המסחר הקיים, שהנו חסר גבולות גיאוגרפיים ורגולטוריים. לכאורה, מבלי שינקטו צעדים בנושא, מדובר בשיטת מסחר פטורה ממסים בפועל, ואשר גם לא ניתן להפעיל כלפיה מדיניות אכיפה של שוק שחור, כיוון שאי חוקיותה כלל איננה מוגדרת וברורה. המטבעות הוירטואליים הפכו בני שימוש לרכישת סחורות ושירותים, להמרה אלו באלו, ולהמרה במטבעות מסורתיים, ועל כן נחזו למטבע של ממש שעשוי לייצר הכנסות ורווחי הון משמעותיים לא מדווחים.

על רקע זאת, ולאחר עלייה מטאורית בערך הביטקוין שנרשמה לאורך מספר חודשים עד דצמבר 2017 (אז עלה ערכו על 20,000 דולר), פרסמה רשות המסים בישראל בתחילת 2018 חוזר בנושא ‘מיסוי הפעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים מטבעות וירטואליים)’. חוזר זה מסדיר את המיסוי על הסחר במטבעות וירטואליים, הן בהיבטי מס הכנסה והן בהיבטי מע”מ. יצוין כי רשות המסים אינה מתייחסת למטבעות וירטואליים (המכונים גם מטבעות דיגיטליים או אלקטרוניים) כאל מטבעות, אלא מכנה אותם “אמצעי תשלום מבוזר”, שם המרמז על כך שהסחר באמצעותם למעשה מוגדר באופן רשמי כ’סחר חליפין’.

איך רשויות המס בישראל מתמודדות עם זה ?

מעמד מיסוי ביטקוין
ביטקוין ורשות המיסים

לעניין מס הכנסה, נקבע כי בפקודה אין הגדרה הקובעת מהו מטבע ומהו מטבע חוץ, ולכן הגדרות אלה לעניין פקודת מס הכנסה, נשאבות מחוק בנק ישראל. לפי חוק זה, מטבע ישראלי הוא השקל החדש בלבד, ומטבע חוץ הוא כזה שיש לו ביטוי פיסי (שטרות ו/או מטבעות) שהם הילך חוקי במדינה אחרת אחת לפחות. אמנם באחרונה יפן הכריזה על הביטקוין כעל אמצעי תשלום רשמי במדינה, אולם נושא זה, לעת עתה, לא קיבל ביטוי בנהלי מס הכנסה ולא הביא להכרתם בו כמטבע חוץ. לפיכך, נקבע, מטבע וירטואלי (או אמצעי תשלום מבוזר) איננו מטבע, אלא נכס.

על כן, מכירת המטבע הוירטואלי כמוה כמכירת נכס, ונקבע כי היא מהווה הכנסה הונית החייבת במס רווחי הון. משמעות הדבר היא שעסקה כזו מחייבת את מוכר המטבע הוירטואלי בעד 25% מס בגין הרווח שנוצר לו מעליית ערך המטבע בתקופה שבין מועד קנייתו לבין מועד מכירתו. לצורך דיווח, תשלום ועמידה בביקורת, על הנישום לשמור מסמכים המתעדים את משך החזקת המטבע וכן את המסמכים המעידים על החלפתו בנכס אחר; מוצר, שירות, או מטבע אחר. מסמכים אלו יכולים להיות תדפיסי חשבונות בנק, מכתב הצהרה של המעורבים בעסקה, ואף צילומי מסך המעידים על טיב ותנאי העסקה. יצוין כי ראוי לתעד גם הפסדים שנגרמו מפעילות במטבעות וירטואליים.

הדבר חל גם על משקיעים, אשר מוכרים את המטבע על מנת לממש רווח או לחלץ את כספם למטרה אחרת, וגם על רוכשי סחורות ושירותים באמצעות המטבע הוירטואלי. מועד רכישת השירות, יחשב למעשה כמועד מכירתו של המטבע. סכום המכירה יהיה שווה למחיר הנקוב של המוצר או השירות במטבע מסורתי, ובהיעדר מחיר נקוב, סכום המכירה יחושב לפי שוויו ההוגן של המטבע הוירטואלי בפלטפורמות שבהן הוא נסחר.

שונה הוא המקרה של הכנסות ממטבעות וירטואליים, המגיעות לכדי עסק. קשה לקבוע מסמרות באשר לשאלה מהי פעילות שעולה כדי עסק ומהי פעילות שאיננה כזו, והדבר נתון למבחנים שנקבעו בפסיקות בתי המשפט. אולם, עיסוק שיקבע כעסקי ויניב הכנסות מפעילות במטבעות וירטואליים, ימוסה על ידי מס הכנסה ככל פעילות עסקית בישראל. זהו הדין גם עבור כל מי שלו הכנסות מכריית מטבעות דיגיטליים (כרייה היא העמדת כוח מחשוב לטובת המערכת שבבסיס המטבע).

לעניין מע”מ (מס ערך מוסף), נקבע ראשית כי מטבע וירטואלי הוא נכס בלתי מוחשי ואיננו מטבע או נייר ערך, אך יחד עם זאת הפעילות בו קרובה לפעילות בתחום פיננסי. במקרה זה, שוב, יחולו המבחנים שקבעו בתי המשפט, ויבחינו בין פעילות עסקית לבין פעילות שאינה עסקית. משקיע או סוחר במטבעות וירטואליים שפעילותו בתחום איננה עסקית, לא יחויב במע”מ כלל. מי שפעילותו במטבעות וירטואליים כן עולה כדי עסק, יסווג, ירשם וימוסה כמוסד כספי, כשאר העסקים הפועלים בתחום הפיננסי. עוסק שתחום עיסוקו אינו פיננסי אך מקבל תמורת מרכולתו מטבעות וירטואליים, ימוסה במע”מ על ידי הערכת סכום העסקה באופן דומה להערכת מס הכנסה.

ביטקוין ישראל ומיסוי
ביטקוין ישראל ומיסוי
Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on pinterest
Share on linkedin
Share on tumblr
Share on whatsapp
Share on print

כתיבת תגובה

Solve : *
17 − 8 =


סגירת תפריט